רד"ק על שופטים ט״ו:י״ד

מהדורה: פירושי הרד״ק - נביאים וכתובים

« רד"ק על שופטים ט״ו:י״ג רד"ק על שופטים ט״ו:ט״ו »

14 הוּא־בָ֣א עַד־לֶ֔חִי וּפְלִשְׁתִּ֖ים הֵרִ֣יעוּ לִקְרָאת֑וֹ וַתִּצְלַ֨ח עָלָ֜יו ר֣וּחַ יְהֹוָ֗ה וַתִּהְיֶ֨ינָה הָעֲבֹתִ֜ים אֲשֶׁ֣ר עַל־זְרוֹעוֹתָ֗יו כַּפִּשְׁתִּים֙ אֲשֶׁ֣ר בָּעֲר֣וּ בָאֵ֔שׁ וַיִּמַּ֥סּוּ אֱסוּרָ֖יו מֵעַ֥ל יָדָֽיו׃

פירוש רד"ק על שופטים ט״ו:י״ד

14 בערו באש. תירגם יונתן ככיתנא דאחד ביה נורא:

15 וימסו. מבנין נפעל והוא כמו וימס לבב העם:

16 אסוריו. שם והאחד ממנו אסור והם היתרים אשר נאסר בהם:

« רד"ק על שופטים ט״ו:י״ג רד"ק על שופטים ט״ו:ט״ו »